בדומה למצלמה גם בעין הבריאה יש מנגנון אשר מרכז את התמונה על פני הרשתית ומאפשר ראיה ברורה וחדה. כאשר מנגנון זה אינו מסוגל למלא את תפקידו והראיה לא טובה ניתן להסתייע בעזרים כגון משקפיים או עדשות מגע לשיפור הראיה. מקובל להפריד בין הראיה למרחק (נהיגה או צפייה בטלוויזיה וכו’….) וראיה מקרוב (קריאה, תפירה וכו’…..). הבעיות השכיחות ביותר בתחום זה הן:
רוחק ראיה (היפרמטרופיה)
בעלי רוחק ראיה מתקשים לראות ברור גם מקרוב וגם מרחוק והם זקוקים לעדשות בעלות כוח דיופטרי חיובי(+) במשקפיהם. אומנם העיניים של בעלי משקפיים אלו נראים גדולות יותר בעיני המתבונן, מבחינה אנטומית הן למעשה קטנות יותר מעין הממוצעת. עובדה זו מעמידה את העיניים ההיפראופיות בסכנה להתפתחות מחלת הגלאוקומה ולכן רצוי להיות במעקב של רופא עיניים ולבדוק את הלחץ
התוך עיני מדי פעם.
קוצר ראיה (מיופיה)
עיקר בעיתם של קצרי ראיה היא בטשטוש ראיה ממרחק כאשר ראיתם מקרוב טובה יחסית. לשם תיקון הראיה יש צורך בעדשות בעלות כוח דיופטרי שלילי (–) אשר מקנות מראה עיניים ופנים קטנות יותר מאשר במציאות למרכיבים אותם. במציאות ומבחינה אנטומית עיניים אלו גדולות מין העין הממוצעת. במצב זה ישנה אפשרות להווצרות חורים או קרעים ברשתית העין. ככל שהעין גדולה יותר ומספר העדשה במשקפיים גבוה יותר יש יותר סיכוי להתפתחות החורים. בהעדר טיפול מתאים פגמים אלו ברשתי עלולים להביא לידי הפרדות הרשתית. על כן רצוי ומומלץ להיות במעקב רופא עיניים. בדיקה של הרשתי של העין נעשית אחרי הרחבת האישונים. מזלפים את הטיפות וממתינים כמחצית השעה להרחבת האישונים. הטיפות בדרך כלל גורמות לטשטוש הראיה מקרוב על כן כדאי להגיע לבדיקה מוכנים. (ראה הפרק על מחלות הרשתית).
אסטיגמטיזם
אסטיגמטיזם היא בעיה במבנה של הקרנית אשר גורמת לצורך בתיקון שונה בזוויות שונות בעדשה המתקנת שבמשקפיים. אסטיגמטיזם יכולה להיות מלווה בקוצר ראיה או רוחק ראיה או שילוב בין השניים. אסטיגמטיזם שהולכת ומתקדמת יכולה להיות הסימן המבשר של קרטוקונוס.
בסביבות גיל 40 ובעקבות שינוי פיזיולוגי שחל בעין מאבדים את היכולת לראות חפצים ואותיות קטנים מקרוב. התלונה השכיחה ביותר היא של קושי בקריאה שעד גבול מסוים ניתן לתיקון חלקי על ידי הרחקת הדף או העיתון. המצב ניתן לתיקון בעזרת משקפיים “לקריאה”. בדרך כלל עם השנים מספר העדשות במשקפי קריאה הולך ועולה והדבר איננו מעיד על תהליך חולני כל שהוא.
את בעיות התשבורת ניתן לתקן על ידי:
- משקפיים.
- עדשות מגע .
- ניתוחים להסרת משקפיים.
. ניתוח קטרקט לשם הסרת משקפיים (REFRACTIVE CLEAR LENS EXCHANGE).
. טיפול לייזר להסרת משקפיים (LASIK, LASEK, PRK…).
. השתלת עדשה תוך עינית (INTRACAMERAL LENS).
. השתלת טבעות בקרנית (INTACS).
. שיטת סכין יהלום ( RADIAL KERATOTOMY).
משקפיים
הם האמצעי הנפוץ ביותר לתיקון הראיה. למרות שבעידן המודרני עם הופעה של כל טשטוש בראיה עולה המחשבה לתיקון על ידי לייזר או ניתוח כל שהוא, אני עדיין בדעה שזוג משקפיים יפות יכולות להחמיא מאוד לכל אחד.
עשיית הבדיקה והכנת המשקפיים היא מקצוע בפני עצמו ועל כך אמונים האופטומטריסטים. חשוב להיות במעקב של אופטיקאי אחד שיכול להתרשם משינויים חריגים במשקפיים. חשוב מאוד גם לדרוש את מספרי המשקפיים עם תאריך הבדיקה וחתימה של האופטיקאי שמבצע את הבדיקה לשם מעקב לאורך השנים.
עדשות מגע
הן תחליפים ראויים למשקפיים. נהוג לחלק את העדשות לסוגים שונים (רכות, קשות, נושמות, חד פעמיות וכו’…). עדשות מגע יכולות לתקן קוצר ראיה, רוחק ראיה ואסטיגמטיזם (כולל קראטוקונוס). ישנם גם עדשות מגע מולטי פוקאליות. על אף האמור יש לזכור שעדשת מגע היא מעין גוף זר בעין ולכן שימוש בעדשות המגע חייב להיות מחושב ומושכל. לשימוש לא נכון בעדשות מגע יכולות להיות השלכות חמורות ביותר לבריאות העין. אין בשום פנים ואופן לרכוש עדשות מגע מרוכלים ובעלי דוכנים. שימוש בעדשות מגע מחייבת מעקב צמוד של רופא עיניים ואופטיקאי.
כללי שימוש בעדשות מגע
עדשות מגע בנויות מסגסוגות של פלסטיק שמהווה את שלד העדשה. אחוז המים אשר ממלא את החללים הריקים שבשלד העדשה קובע באם מדובר בעדשה רכה או קשה.
עדשות המגע נותנות מענה הולם לכל בעיות התשבורת (קוצר ראיה, רוחק ראיה, אסטיגמטיזם, וכו…).
התאמת עדשות מגע הוא מקצוע בפני עצמו ויש לשאוף לעשות זאת אצל רופא עיניים שעוסק בכך או אופטומטריסט מורשה וותיק . אין בשום פנים ואופן לרכוש עדשות מגע מרוכלים לא מוכרים שמציעים את מרכולתם במרכזי קניות ודוכנים ארעיים.
יש לזכור שעדשת מגע מתנהגת כגוף זר בעין ולכן גוף שלנו מגיב בהתאם לנוכחות העדשה בעין. העדשה מורכבת על פני הקרנית אשר אמורה לקבל את אבות המזון שלה משכבת הדמעות אשר מכסה את הקרנית. שכבה הזו מיוצרת על ידי פעולת המצמוץ של העפעפיים אשר באופן תקין מייצרת שכבה אחידה של דמעות אשר זורמות כל העת על פני הקרנית. עדשת מגע שממוקמת בין העפעפיים והקרנית מפריעה לפיזור הדמעות ולכן פוגמת בתזונה נכונה של הקרנית. מאידך עצם הנוכחות של העדשה בעין גורמת לגירוי בעין. חלק מתסמינים של גירוי עיני הם:
- אודם בעין.
- הפרשות מרובות.
- תחושת אי נוחות בעין.
- תחושת יובש בעיניים.
- דמעת מרובה.
- טשטוש ראיה.
כאשר אדם שסובל מתסמינים אלו פונה לבדיקת עיניים אצל רופא עיניים נהוג לחפש את הסימנים לקיום סבל עיני כמו:
- תגובה פפילארית בלחמית העין ((GPC.
- נזק באפיתל הקרנית.
- חדירה של כלי דם להיקף הקרנית.
- עדות לתהליך זיהומי בקרנית.
מודעות לעובדות אלו ואימוץ כללי התנהגות נכונים ביחס לשימוש בעדשות מגע יכולים לחסוך שורה ארוכה של תופעות. החל מעיניים אדומות ולא יפות וכלה בזיהומים קשים בקרנית שמחייבים אשפוז בבית חולים ולא אחת גורמים לפגיעה קשה ביותר בראיה.
להל”ן מספר עצות מעשיות:
- לבדוק את בריאות העיניים לפני רכישה של עדשות מגע.
- להתאים את עדשות המגע אצל רופא עיניים או אופטומטריסט מורשה.
- להרכיב את העדשות רק שהן נחוצות.
- להוציא את העדשות העיניים בכל הזדמנות. לשם כך יש להצטייד כל בעת במשקפיים מתאימות.
- להימנע מהרכבת העדשות בספי שבוע או בשעות הפנאי.
- להוציא את העדשות מעיניים מייד עם הופעה של תסמיני סבל עיניים.
- לגשת לבדיקת עיניים אצל רופא עיניים במידה והרחקת העדשה מעין לא פוטרת את הבעיה.
- בשום פנים ואופן לא להירדם עם עדשת מגע בעיניים.
- לוודא ניקיון ואחזקה נאותים של העדשות.
שימוש פזיז ולא אחראי בעדשות מגע אלול להביא לידי אי סבילות העדשה ולמנוע מאפשרות של המשך השימוש בעדשות.
יש להימנע משמשוש בטיפות שנמכרות ללא מרשם רופא בבתי מרקחת להרגעת התסמינים של סבל עיני מעדשות מגע. טיפות אלו על פי רוב גורמות לתחושת הקלה בקרב מרכיבי העדשות, כאשר בו בזמן התהליך של הסבל העיני נמשך ומחמיר. עדיף להימנע משימוש בטיפות אלו ולהרחיק את העדשה מעין לזמן מה.
התפתחות של כאב בעין מחייבת הוצאה מידית של העדשה ובדיקה אצל רופא עיניים בהקדם ובאופן דחוף. בספי שבוע ובחגים או אחרי שעות העבודה של רופאים במרפאות יש לפנות ללא היסוס לחדר מיון עיניים.
