• 077-9971010
  • הברזל 15 ת”א, בניין MDC מרכז רפואי עין טל רמת החייל.

גלאוקומה

היא מחלה של עצב הראיה אשר גורמת לצמצום בשדות הראיה ואשר קשורה ללחץ התוך עיני (לת”ע). על פי חלוקה סטטיסטית הלחץ התוך עיני ה”נורמאלי” הוא עד 21 מילימטר כספית . ערך זה משתנה ונוטה לעלות עם הגיל. בעת גילו הגלאוקומה לרוב הלת”ע גבוהה ממה שמוגדר כלחץ נורמאלי, יחד עם זאת קיים סוג של גלאוקומה (LOW TENSION GLAUCOMA) שבו ערכי לת”ע  בכל הבדיקות נמוכים ותקינים לחלוטין.

45630681_l

המחלה מתקדמת באיטיות ובמהלך של שנים גורמת לנזק בעצב הראיה שעל פי רוב החולה בגלאוקומה לא חש בו. משום כך המחלה מכונה גם “הגנב השקט של הראיה”. הסיבה לכך היא שפגיעה העיקרית של גלאוקומה היא בשדות הראיה. בו בזמן חדות הראיה של החולה בגלאוקומה יכולה להיות טובה עד שלבית המתקדמים ביותר של המחלה.

גלאוקומה שכיחה מאוד. כ-2% מאנשים בגיל 40 חולים בגלאוקומה ושכיחותה הולכת ועולה עם הגיל. גורמי הסיכון הנוספים לגלאוקומה מלבד הגיל הם:

  • מין. גלאוקומה שכיחה יותר בקרב נשים.
  • מקרה של גלאוקומה במשפחה.
  • מוצא אפריקני מגביר את הסיכויים למחלה.
  • מחלות עיניים כגון דלקת ענביה(UVEITIS).
  • מצבים בעיניים כגון PSEUDOEXFOLIATIONאו בקיצור PXF.
  • מחלות כלליות כמו סוכרת.
  • מחלות כלי דם אשר גורמים להפרעה בזרימת הדם.
  • מחלות עיניים שמלוות בהיווצרות כלי דם חדשים בקשתית (סוכרת או אחרי אירועי חסימה של כלי דם ברשתית).
  • קוצר ראיה או רוחק ראיה קיצוניים.

מכוון שבקרב רבים מחלת גלאוקומה קשורה ללחץ התוך עיני הגבוהה  אקדיש בפשטות רבה מספר שורות לנושא זה.

העין בנויה כאבר כדורי שבתוכה נוזלים צלולים שממלאים אותה. הלחץ בתוך העין הוא פועל יוצא כמות הנוזלים שמופרשים לתוך העין וכמות הנוזלים  שנספגים מעין. במידה וקצב היצור של מי הלשכה עולה על קצב הספיגה  שלהם נוצר לחץ גבוהה בעין. לחץ זה עלול לגרום להפחתת זרם הדם  לעצב הראיה ועל ידי כך לגרום לנזק בו. אומנם מחלת גלאוקומה גורמת לנזק איטי בעצב הראיה ברם עליה פתאומית וקיצונית של הלת”ע יכולה לגרום לחסימה מיידית של כלי הדם בעצב הראיה או ברשתית ולגרום לנזק חמור ומיידי בראיה (ראה חסימת כלי דם ברשתית RETINAL VASCULAR OCCLUSION ).

היום ידוע שערכים  גבוהים של הלת”ע יכולה להיות תוצאה של קרנית עבה יותר אשר גורמת למדידה של לחץ מוטעה וגבוהה בעין. קרנית דקה לעומת זאת גורמת למדידות  נמוכות יותר של ערכי לת”ע (למשל בקרניות שעברו טיפול לייזר להסרת משקפיים).

ולכן האבחנה והמעקב אחר מחלת גלאוקומה מושתתים על :

  • בדיקת עיניים מלאה אשר כוללת הסתכלות ישירה על ראש עצב הראיה.
  • בדיקת שדות ראיה.
  • מדידת הלחץ התוך עיני.
  • מדידת עובי הקרנית.
  • הסכלות ישירה על זווית העין והמבנה שלה.
  • בדיקות עזר להערכה ומעקב אחר נזק בראש עצב הראיה (OCT).

סוגי גלאוקומה

באופן כללי ביותר ישנם שני סוגי גלאוקומה:

  • גלאוקומה עם זווית פתוחה
    • סוג הנפוץ יותר של גלאוקומה.
    • יכולה להיות עם לת”ע גבוהה או נמוך.
    • בעלת מהלך כרוני.
    • לחולה אין כל תלונה עינית אשר קשורה ללחץ בעין.
    • הטיפול פחות יעיל.
    • יכולה להתפתח על רקע שימוש כרוני בטיפות או כדורים שמכילים סטרואידים.
  • גלאוקומה עם זווית צרה
    • פחות שכיח.
    • יכול להופיע בצורה פתאומית עם התקף סוער של כאבים וטשטוש בראיה.
    • יותר קלה לטיפול.
    • לעיתים אחרי ניתוח קטרקט יש שיפור בערכי הלת”ע.
    • לעיתים ניתן למניעה על ידי טיפול לייזר לשיסוע הקשתית.

(LASER IRIDOTOMY).

טיפול בגלאוקומה

  • טיפות עיניים

היום יש מבחר גדול של טיפות עיניים שמיועדות לטיפול בגלאוקומה. חלק מהטיפות מכוונות להקטנת היצור של מי הלשכה וחלקן מגבירות את קצב הספיגה של מי הלשכה. ישנן טיפות שמשפיעות על שני המנגנונים גם יחד.

  • טיפולי לייזר

גם כאן יש טיפולים שונים שמשפיעים על מנגנונים שונים של וויסות מי הלשכה.

  • טיפול כירורגי

בטיפולים אלו מנסים לאפשר למי הלשכה לצאת את העין בדרך חלופית ויעילה יותר. הניתוח הנפוץ ביותר נקרא   TRABECULECTOMY

או ניתוח פילטרציה. בניתוח זה מייצרים פתח בגלגל העין שמאפשר את יציאת מי הלשכה אל מתחת ללחמית וספיגתם על ידי כל הדם של הלחמית.

בניתוח מסוג אחר משתילים מעין שסתום בעין ששוב מאפשר למי הלשכה להתנקז אל מחוץ לעין.

בחלק ממקרי גלאוקומה עם זווית צרה ניתוח הוצאת ירוד כשלעצמו יכול לגרום לירידה בלחץ התוך עיני.

כאן המקום להקדיש מספר שורות למצב הקרוי OCULAR HYPERTENSION  או לחץ גבוהה בעין ללא מחלת גלאוקומה. במצב זה ערכי הלת”ע  הנמדדים בעין גבוהים אבל שדות הראיה ומראה של ראשי עצבי הראיה תקינים. הבעיה שכיחה יותר מאשר מחלת גלאוקומה (כ-8% בגילאי 40 ומעלה).  במצב כזה יש צורך במעקב רפואי ובדיקות תקופתיות שאת תכיפותן קובעים בהתאם למצבו הרפואי של כל נבדק. על פי רוב אין צורך בטיפול תרופתי ואם כן הטיפול מכוון ומיועד למנוע את חסימת כלי הדם על ידי הלחץ הגבוהה. אחוז קטן מלוקים ביתר לחץ תוך עיני יכולים עם הזמן להפוך לחולי גלאוקומה ולכן הצורך במעקב הצמוד.

אני ממליץ לכל חולה גלאוקומה או יתר לחץ תוך עיני לשמור על בדיקות שדות ראיה וכל בדיקת עיניים רלוונטית אחרת (עובי הקרנית או OCT) בתיק מסודר המיועד לכך. לבדיקה ההשוואתית בין תוצאות שדות הראיה שמבוצעים לאורך זמן יש ערך עליון בקביעת האבחנה והטיפול הטוב ביותר עבור המטופל. על סמך בדיקות אלו נקבע גם הצורך במעבר מטיפול תרופתי לטיפול בלייזר או טיפול כירורגי.

PXF

זה קיצור של PSEUDOEXFOLIATION. מדובר במצב בו משקעים דמויי פתיתי שלג מכסים את החלקים השונים של העין. ניתן לראות את הפתיתים הללו על פני העדשה והאנדותל של הקרנית.

המצאות PXF  בעין מהווה סימן אזהרה ומחייבת מעקב של רופא עיניים. פתיתי PXF  עלולים לחסום את הניקוז של מי הלשכה ולכן חלק נכבד מאנשים שבהם מגלים את התופעה מפתחים גלאוקומה. מאידך בנוכחות PXF  יש סיכוי גבוהה יותר לסיבוכים בזמן ניתוח הוצאת ירוד (קטרקט). הדבר נובע מפגיעה של PXF  בסיבים העדינים שמיצבים את העדשה הטבעית ואת העדשה המלאכותית אחרי ניתוח קטרקט. במקרים קיצוניים גם העדשה הטבעית וגם העדשה המושתלת יכולות להתנתק ממקומן ולשקוע בחלל הזגוגית.