התאמת משקפיים

תוצאות הבדיקה ניתנים בידי החולים על כן יש לשמור את שדות הראיה על פי סדר כרונולוגי בתיק מסודר. רצוי גם לצלם העתק משדות הראיה מכוון שעל פי רוב השדות מודפסים על נייר תרמי שדוהה עם הזמן.

אולטרה סאונד

לבדיקה זו מספר שימושים ברפואת העיניים:

–     בדיקה של אורך גלגל העין לשם חישוב כוח העדשה להשתלה בניתוח

קטרקט.

• בדיקת גלגל העין בשאלה של הפרדות הרשתית.
• גילוי גופים זרים בתוך העין.
• גילוי ואבחנה של גידולים בעין.
• חקר מבנה של הקשתית והזווית של העין.
• בדיקת העין בתנאים של ראות לקויה כמו דימום תוך עיני או קטרקט קשה במיוחד.

צילומי עיניים( FA, ICG )

בבדיקות אלו מזריקים חומר כימי למחזור הדם של הנבדק. במצב תקין החומר חייב להישאר בתוך כלי הדם ולא “לדלוף”. בבדיקות  אלו מחפשים את המיקום ואת מידת הפגיעה בכלי הדם. בבדיקות אלו נעזרים במחלות רבות שקשורות לכלי הדם של העין (סוכרת, חסימה של כלי דם, ממבראנה תת רשתי וכו’….).

הבדיקה איננה נטולת סיכונים ובמיוחד בקרב חולים הסובלים מרגישויות לתרופות שונות יש צורך בהכנה מוקדמת והשגחה רפואית נאותה בזמן הבדיקה.

OCT 

בדיקה חדישה שמפחיתה במידה משמעותית את התלות של רופאי עיניים בבדיקות FA ו-ICG הפולשניות. הבדיקה כרוכה בהקרנת קרן אור לתוך העין וקליטת ההחזר. לאחר עיבוד הנתונים על ידי מחשב מקבלים חתך של האזור הנבדק (הרשתית או ראש עצב הראיה). אין בבדיקה זו צורך בהזרקה של חומר כל שהוא לווריד ולכן הבדיקה ידידותית  יותר. הבדיקה ופענוח הממצאים נעשה על ידי צוות של טכנאים ורופא עיניים.

צילום תלת מימדי של ראש עצב הראיה

מאפשרת לתעד ולעקוב לאורך זמן אחר השינויים שחלים בראש עצב הראיה. הבדיקה בעלת חשיבות במחלות כרוניות אשר גורמות לנזק בראש עצב הראיה בכלל ובגלאוקומה בפרט.

אלקטרו-פיזיולוגיה של העין

בבדיקה זו על ידי אלקטרודות מיוחדות שאותם מחברים לעין ניתן לקלוט  ולכמת את האנרגיה החשמלית שמקורה בתאי הרשתית. על ידי כך ניתן לגלות מגוון רחב של מחלות עיניים. הבדיקה היא בעלת ערך השוואתי ונותנת אינפורמציה כמותית.

טופוגרפיה של הקרנית

נותנת  לאבחן, לתעד,  וגם לעקוב אחר השינויים בצורת הקרנית. הבדיקה מהווה את האמצעי הטוב ביותר לאבחון קרטוקונוס. היא גם אחת מאבני הפינה של טיפולי לייזר להסרת משקפיים ולא אחת תוצאותיה מכתיבות את צורת הטיפול המיטבי בעין מסוימת. את התפרים של הקרנית אחרי ניתוח השתלת קרנית מוציאים על פי ממצאי הטופוגרפיה.

ספירת תאי אנדותל

כשמה כן היא. על ידי ספירה של מספר תאי האנדותל של הקרנית ניתן לזהות את הקרניות שבסכנה לאי ספיקת קרנית.

מבחן שירמר

על ידי נייר סופג מיוחד שמורכב על העפעפיים התחתונות מודדים את כמות הדמעות של העין. זאת בדיקה גסה שנותנת אינפורמציה ראשונים על כמות הדמעות.

שטיפה של דרכי הדמעות

על ידי החדרת צינורית דקה לדרכי הדמעות והזרקת נוזל אל דרכי הדמעות ניתן לגלות אם יש חסימה או שמא דרכי הדמעות פתוחות. יש גם אפשרות להזרקה של חומר ניגוד וביצוע צילום רנטגן של האזור. הבדיקה יכולה לגלות את מיקום החסימה ואף לסייע באבחה.

בדיקות הדמיה: צילום רנטגן, CT, MRI

בדיקות  אלו מיועדות לעקוב אחר מבנה של גלגל העין ומבוצעות כאשר יש חשש לנוכחות של גוף זר או פגיעה בשלמות גלגל העין. בדיקות גם מאפשרות  לעקוב אחר תוכן ארובת העיניים. כמובן לא נשכח את ערכן של הבדיקות הללו במעקב אחר מחלות מערכת העצבים המרכזית שכמובן עלולות גם להשפיע על מערכת הראיה.  

אמונות  טפלות שאין להם אחיזה במציאות

• שימוש במשקפיים לא מחליש את הראיה.
• הרכבת משקפיים של אדם אחר לא גורם לנזק בעיניים.
• אי הרכבת משקפיים אינו תורם להידרדרות במספר המשקפיים.
• קריאה בחושך לא גורמת לנזק בעיניים.
• אין קשר בין מחלות העיניים ופעילות מינית.
• עבודה מול המחשב לא תורמת להתפתחות מחלות בעיניים.